התרחבות |
 |
1930 - 1952
בשנת 1930 UPS התרחבה לחוף המזרחי כשהחלה לרכז את המשלוחים של מספר חנויות כל-בו גדולות בעיר ניו-יורק ובניוארק שבניו-ג'רזי. עם זאת, מגמות בשנות ה-40 וה-50 אילצו את UPS להגדיר את עצמה מחדש. במהלך מלחמת העולם השניה, מחסור בדלק וגומי גרם לעסקים קמעוניים לקצץ בשירותי המשלוחים ולעודד לקוחות לטפל בחבילותיהם בעצמם. למרות זאת, UPS עדיין המשיכה לגדול.
מגמה זו נמשכה לאחר מלחמת העולם השניה, היות שחלק גדול מהאוכלוסיה החל לעבור לפרברים, לרכוש מכוניות, ולערוך קניות במרכזי קניות גדולים עם מגרשי חניה מרווחים. אף שחברת UPS המשיכה להרחיב את שירותיה לעסקים קמעוניים בשנות ה-30 וה-40, בתחילת שנות ה-50 כבר היה ברור שהשירות עבור עסקים קמעוניים היה מוגבל. על-כן, מנהלי UPS החלו לחפש הזדמנויות חדשות בעוד עיקר העסק נשאר ממוקד במשלוחים קמעוניים.
הם החליטו להרחיב את שירותי UPS על-ידי רכישת זכויות “מוביל ציבורי” כדי לשלוח חבילות לכל הלקוחות, הן פרטיים והן מסחריים. החלטה זו הציבה את UPS בתחרות ישירה עם שירות הדואר האמריקני, ובניגוד גמור לתקנות נציבות הסחר הבין-מדינתי בארה"ב (ICC). בשנת 1952 UPS החליטה להתחיל להפעיל שירותי מוביל ציבורי בערים שבהן ניתן היה לעשות זאת ללא רשות ועדות המסחר של המדינה וה-ICC. ב-1953 הפכה שיקאגו לעיר הראשונה מחוץ לקליפורניה שבה הציעה UPS שירות מוביל ציבורי.
בה בעת, החליטה UPS להשתמש באמצעים חוקיים כדי להרחיב את סמכות הפעילות שלה בקליפורניה. החלטה זו הייתה יריית הפתיחה לקרבות משפטיים חסרי תקדים (שהתרחשו בוועדות תקינה ובבתי משפט) כדי שחברת UPS תקבל את האישורים המתאימים לפעול באזורים נרחבים דיים כדי לספק את דרישת הציבור הגדלה והולכת לשירותיה הייחודיים. במהלך 30 השנים הבאות, UPS הגישה יותר מ-100 בקשות לקבל סמכות תפעולית נוספת.
|
 |
שירות אווירי |
|
1953 - 1974
בעוד חלק אחד מ-UPS שאף לגישה רחבה יותר לנתיבים יבשתיים, חלק אחר החזיר את UPS לחיים באוויר. בשנת 1929 הפכה UPS לחברת המשלוחים הראשונה שסיפקה שירות אווירי באמצעות חברות תעופה פרטיות. לרוע המזל, נפח קטן מדי (שנגרם, בחלקו, בשל השפל הגדול) גרם לסיום השירות כבר באותה שנה.
ב-1953 חידשה UPS את השירותים האוויריים, והציעה שירות תוך יומיים לערים גדולות בחוף המזרחי והמערבי. והנה שוב, החבילות של UPS טסו כמטען של חברות תעופה בעלות לוח-זמנים סדיר. השירות, שנקרא UPS Blue Label Air, גדל, עד שבשנת 1978 כבר היה זמין בכל מדינה, לרבות אלסקה והוואי.
|
|
The Golden Link |
|
1975 - 1980
תוך הרחבת שירותיה, נכנסה UPS גם לאזורים חדשים. כיום, שירות משלוחים מהיר ונוח זמין מחוף אל חוף ומסביב לעולם. אולם בשנות ה-50, UPS הייתה מנועה מלפעול בחלקים רבים של המדינה. במקרים מסוימים השולחים נאלצו להעביר חבילה בין ספקים שונים לפני שהיא הגיעה ליעדה הסופי. נדרשה סמכות פדרלית עבור כל גבול מדינה שנחצה, וכל מדינה הייתה צריכה לאשר את מעבר החבילות בתוך גבולותיה.
במהלך שלושה עשורים (1950-1970), UPS נלחמה בשיטתיות כדי להשיג הרשאה לבצע משלוחים באופן חופשי בכל 48 המדינות בעלות הגבולות המשותפים. בסופו של דבר, בשנת 1975, העניקה נציבות המסחר הבין-מדינתי ל-UPS הרשאה להפעיל שירות בין-מדינתי בין מונטנה ויוטה, ולהרחיב את שירותיה במדינות אריזונה, איידהו, ונבאדה. UPS קיבלה גם הרשאה לחבר את השירות בחמש מדינות אלה לשירות הקיים בחוף המערבי ולכל המדינות במזרח. בעקבות זאת, הפכה UPS לחברת המשלוחים הראשונה שנתנה שירות לכל כתובת ב-48 המדינות בארצות הברית בעלות הגבולות המשותפים. איחוד היסטורי זה של אזורי שירות נקרא בתוך החברה “Golden Link.”
|
|
|
|
